אז אחרי מצעד הקינוחים שהכנתי אתמול, נשאלתי מספר פעמים:
– ״מה, את אוכלת את הדברים האלה? (״הדברים״ האלה הכוונה לעוגות וקינוחים)
אז התשובה היא ממש כן!
– "למה? איך?"
למה? כי אני ממש אוהבת (וכל מי שמכיר אותי יודע שיש לי חולשה עזה למתוקים בכלל ולשוקולד בפרט).
איך? במתינות, בשפיות, באהבה עצמית ובהמון קבלה ונינוחות. בלי פחד ובלי לתת לזה להוציא אותי מאיזון.
חלקכם שיתפתם אותי בפחד שאתם חווים, הפחד להרוס את כל מה שהשגתם בתהליך שלכם עד כה בגלל אותו הקינוח או העוגה. אז החלטתי לשתף אתכם בגישה שלי לשאלה האם לאכול או לא לאכול את ה״דברים״ האלה. חלקכם קראתם לזה מנה מותרת, צ׳יט מיל וכדומה – אני פשוט קוראת לזה איזון.
ראשית, גם עבור עצמי וגם עבור המתאמנים שלי אני ממליצה לשלב את הדברים שאוהבים ביום יום, כל יום בשבוע (עבורי זה יהיה שוקולד, עבור אחר זה יהיה גלידה, קרמבו, וופלים וכדומה).
ברגע שמשלבים באהבה בצורה מבוקרת את הדברים האהובים עלינו (וכן – גם אם זה ממתקים, לחם לבן, פסטה או כל ה״אויבים״ האחרים שאתם מכנים בשמות גנאי) בזמן תהליך של דיאטה או שמירה על משקל, מרוויחים שני דברים חשובים:
1. נהנים יותר מהתהליך ומסוגלים להחזיק בו מעמד לאורך זמן בלי תחושת קורבנות.
2. לא מגיעים ב״היסטריה״ לסופשבוע/אירוע ופורקים כל עול ברגע שמופיעה עוגה על השולחן. בכך אנחנו בעצם מונעים אכילה חסרת שליטה ויוצרים מערכת יחסים הרבה יותר טובה ונעימה עם אוכל ועם עצמנו.
מעבר לזה שזה ממש חשוב בעיניי לשלב את הדברים האהובים עלינו ביום יום, אני תמיד נהנית בעצמי וממליצה ללקוחותיי לאפשר לעצמנו בכיף ובאהבה גם לצאת מהשגרה מדי פעם, בהזדמנויות מיוחדות כמו ארוחת שישי, אירוע, חג, או אפילו סתם כשיוצאים לדייט עם בן הזוג. זיכרו שארוחה אחת לא תהרוס עבודה של שבוע שלם (אלא אם ממש ממש תתאמצו) ומה שעלול לחבל בתוצאות זה לא אותו הקינוח שהזמנתם פעם ב.. אלא רצף של ארוחות עתירות קלוריות שנגררות במשך מספר ימים או בולמוסים של אכילה שנובעת הרבה פעמים מריסון מטורף לאורך השבוע. האמת היא שכמו שלא יורדים במשקל מלאכול פעם אחת סלט גם לא עולים במשקל כל כך מהר מלאכול פעם אחת עוגה. תיהנו מהיום ומההווה מבלי לחשוב ולחשב יתר על המידה, וכל עוד תשמרו על שפיות – לא תחבלו בעבודה הקשה שעשיתם כל השבוע.
יציאה מהשגרה היא כיפית וחשובה בפן המנטלי והפסיכולוגי ומאפשרת לנו להמשיך הלאה במוטיבציה ובכוחות מחודשים. ובסופו של דבר, לא משנה מה בוחרים כל עוד לומדים לקבל באהבה את הבחירה ולהיות שלמים איתה.
