פעמים רבות אנחנו מחכים ל״משהו״ שיקרה. לאיזה גל שיסחוף אותנו איתו ויחולל בנו שינוי מקצה לקצה. אנחנו מצפים לקום בבוקר, ביום בהיר אחד ולהפוך את החיים על פיהם, להשתנות ב-180 מעלות ולהרגיש אחרת. אנחנו קוראים לזה מוטיבציה. העניין הוא שאם נמשיך לחכות לה ולהיתלות בה, כנראה שלעולם לא נשנה את מה שבאמת מפריע לנו.
בכל תהליך של יצירת שינוי מהותי בחיינו, תהליך שמתחיל בהחלטה שונה מהשגרה שלנו, בין אם זה ירידה במשקל, התחלת תוכנית אימונים חדשה, החלטה להתחיל ללכת ברגל או להתאמן בכלל, לאכול בריא יותר וכדומה, מוטיבציה היא כלי נהדר לדחוף את עצמנו קדימה – כשהיא קיימת, אבל אסור לנו להישען עליה. יותר מזה היא אפילו לא הכרחית להצלחת התהליך. היא לא הגורם שיכריע אם התהליך אכן יתממש ויצליח. אתם בטח מרימים גבה ותוהים איך אפשר בלעדיה? אז בהחלט אפשר. איך מתמידים בלי מוטיבציה אתם שואלים? על ידי שינוי ההרגל מהשורש ויצירת הרגל חדש (!) להבדיל מהסתמכות על תחושה (לרוב) זמנית וחסרת יציבות. ההצלחה יכולה להתבסס הרבה יותר בקלות ולאורך זמן אם נחליף את התלות במוטיבציה הזמנית בהרגל יציב, קבוע וחזק. אז בעצם, למה אי אפשר לסמוך רק על המוטיבציה? כי יום אחד היא כאן ויום אחר היא איננה, וזה טבעי. מוטיבציה תלויה בכל כך הרבה גורמים חיצוניים שלא קשורים כלל להחלטה הראשונית שלקחנו למען עצמנו, ולכן היא לא ״אמינה״ מספיק על מנת להיות המפתח להצלחת התהליך. ברגע שמבינים את זה – קל הרבה יותר להמשיך בכל שינוי גם ברגעים שמתחיל להופיע קושי ואתגר. מוטיבציה היא כלי נפלא שאפשר לרתום לצידנו בעיקר כדי ״להתניע״ את התהליך וניתן לשמר אותה במינונים מסוימים (בדרך כלל במיוחד כשמתחילים לראות את תוצאות השינוי), אבל כאמור ההסתמכות עליה באופן מוחלט, כפי שעושים רבים, היא מבוי לכישלון. ביום שהיא איננה אנחנו מאוכזבים ובבת אחת עלולים לעזוב את התוכנית ו״לשבור את הכלים״, בעוד שזה רק הגיוני ומובן שנרגיש לעיתים עייפים, חסרי אנרגיה ואפילו מבולבלים מבלי שיהיה לזה כל קשר להחלטה שלנו או ליכולת שלנו להמשיך אל עבר המטרה שהצבנו.
התחושות שלנו כמו גם מצב הרוח, האנרגיה, העירנות ועוד משתנות מדי יום בהתאם לסיטואציות וחוויות שונות שאנו חווים בשוטף, וזה בסדר. זה לא אומר כלום על המשך הדרך או אפילו על מחר לצורך העניין. אז על מה כן ניתן להישען? על הרגלים!
כי הרגל טוב הוא הסוד האמיתי להצלחה של כל תהליך שדורש שינוי. תחשבו על זה לרגע, האם נדרש מכם מאמץ כלשהו לצחצח שיניים בבוקר? אתם הרי אפילו לא חושבים על זה, כי אתם רגילים. יותר מזה – כי אתם מתרגלים את זה כבר שנים, עד כדי כך שאתם אפילו לא מרגישים שאתם עושים משהו למען זה ובטח שלא מאמץ. כשמשהו כל כך טמוע וטבוע בנו, הוא הופך להיות קל, הוא שיגרתי.
מה אם הייתי אומרת לכם שגם ספורט יכול להיות כזה, שגם תוכנית תזונתית ודיאטה יכולה להיות קלה ונוחה? האם הייתם מאמינים שאתם יכולים להתרגל לכל מצב חדש אם רק הייתם מתרגלים אותו מספיק זמן? בהערכה נדרשים כ-90 ימים להטמיע שינוי מחשבתי. אם תחשבו על זה, 3 חודשים הם לא הרבה זמן להשקיע בעצמנו כדי לחולל מהפך אמיתי במוח שלנו. ויותר מזה, כשאנחנו תוחמים אקט בזמן מסוים (סוג של ״דד ליין״) קל יותר מחשבתית להתמיד בו כי כביכול ״יש לו סוף״.
אבל האמת היא, שעם תרגול שוטף ויומיומי תוכלו לגלות שה״סוף״ הזה, ש״מחכים לו״ כביכול, עשוי להפתיע ולהיות רק ההתחלה של אורח חיים חדש והרבה פחות תובעני ומאתגר ממה שציפיתם. כי הוא יהיה שגור בחייכם. האם לא תוכלו להשקיע 3 חודשים על מנת להשיג משהו שאתם חולמים עליו כבר שנים ודוחים? אתם רוצים, אבל מנסים (קצת), מתאכזבים, מתייאשים ומוותרים פעם אחר פעם כי לא באמת מבינים איך לעשות את השינוי וגם להיות שלמים ולהרגיש בנוח איתו בו זמנית, מבלי לחוש קורבן של התהליך. אז נכון שבתחילת הדרך זה יהיה מאתגר, סביר להניח שתחשבו על השינוי הרבה ואפילו קצת ״תכריחו״ את עצמכם מדי פעם להתמיד בו, מעיין “Fake it until you make it”, אבל בכל יום שיחלוף תחוו שיפור, הקלה, נוחות – התרגלות. ברגע שתתרגלו למצב החדש, לא תחשבו עליו יותר אלא תהיו כל כך מיומנים בהתנהלות החדשה עד שהיא לא תדרוש כזה מאמץ ותתחילו לקצור את הפירות של השקעתכם (מה שעשוי להרים גם את המוטיבציה מחדש). תוכלו אפילו ללמד אחרים איך עשיתם זאת ופתאום תרגישו שמעצם היותכם דוגמה לאחרים אתם עוד יותר מחזקים את הטמעת השינוי אצלכם. ככל שתדברו אותו יותר, תתחזקו ותקדמו את עצמכם אל עבר מהפך טוטאלי.
לבסוף, הרגל טוב ומושרש ינצח כל ״מאורע חולף״, מה הכוונה? לדוגמה, בתוכנית תזונתית לירידה במשקל, קורה רבות שפתאום אירוע, חג או אפילו ארוחת שישי רגילה, מוציאה אתכם לגמרי מהשגרה ואנשים רבים יחוו לאחר מכן שעות ולעיתים אפילו ימים של זלילה חסרת רסן, לעומת זאת אנשים עם הרגל מוטמע יהיו מסוגלים לחזור כבר בארוחה הבאה לתפריט.
אז איך בעצם מתחילים?
- מציבים יעד – רצוי שיהיה ריאלי ומדיד והכי חשוב בר ביצוע קבוע. (לדוגמה: אני מתחילה לצעוד ברגל בימי ראשון שלישי וחמישי למשך חודש). שימו לב שהקציתי ימים מסוימים קבועים ותחמתי את ההחלטה בזמן (מומלץ עם תאריך ואפילו אפשר לסמן אותו בלוח שנה).
- הקדישו זמן ותכננו מראש מה מצריך מכם השינוי (למשל בדוגמה שמלמעלה, לקבוע מראש את השעה להליכה, נניח 6:00 בבוקר לפני העבודה, לשים שעון מעורר מראש לשלושת הימים המיועדים לזמן שלפני הצעידה, ואפילו להכין ליד המיטה את נעלי הספורט והבגדים). במידה וההחלטה היא בשינוי תזונתי מומלץ להכין מראש את הארוחות שיחכו לכם ברגע שתחזרו הביתה מיום העבודה וכך תוכלו לבחור בהן בהרבה יותר קלות. הן גם יהוו תזכורת להחלטה שלכם בכל פעם שתפתחו את המקרר.
- לדבר על השינוי שלכם עם הקרובים לכם ולתת למילים להטמיע את המחשבה בצורה יותר מובהקת ולחייב אתכם. למעשה ליצור ״לחץ חיובי״ מהסביבה שתהיה שותפה לשינוי שלכם. הקפידו לשתף את הסביבה התומכת שלכם ולהימנע מלהיכנס לנושא עם אנשים שנוטים פחות לפרגן לכם.
- לנסות עד כמה שניתן שלא לחשוב על השינוי. לדוגמה בכל פעם שעולה מחשבה כגון: ״היום לא בא לי״, ״יש לי יום ארוך לפני״, ״קשה לי״, ״אין לי זמן״, ״אולי רק הפעם אוותר״. שנו באופן מידי את קו המחשבה למשהו אחר שמחזיר אתכם לקו מחשבה נקי והזכירו לעצמכם שאת השינוי הזה כרגע אתם עושים לתקופה שהקצבתם ולא מקדישים כרגע אנרגיה נוספת להתעסק שוב עם ההחלטה שכבר קיבלנו בבחירה מודעת לחלוטין. (לצורך העניין שלנו, החלטנו למשך חודש ימים לצעוד ברגל, דבר לא השתנה במשוואה ולכן ההחלטה לא נתונה לשינוי למשך התקופה המוקצבת מראש). נהפוך הוא, דווקא ההתמדה בזמנים מאתגרים- תחזק ותטמיע בכם את השינוי ותעצים את היכולת שלכם.
- להתמיד למשך התקופה שבחרנו – רצוי לבחור תאריך יעד הגיוני בין 60-90 ימים. מספיק זמן כדי לראות שינוי וגם ליצור הרגל חדש, אבל עדיין יחסית דורש מעט זמן בתפיסה מחשבתית קדימה.
- לנהל רישום של המחשבות שלנו – לפעמים כשאנחנו מעלים על הכתב את הרגשות שלנו אנחנו יכולים לגמד אותם, בעוד שבראש שלנו הן מקבלות כוח רב בהרבה יותר ממה שיש להן במציאות. הרישום עוזר לנו לקבל פרופורציה על הנושא ולבחון באמת האם הרגש כה עוצמתי או שהוא מושפע מגורם חיצוני ארעי. באמצעות הרישום למעשה תוכלו לנהל טוב יותר את הפעולות שלכם כתוצאה מהרגשות. אירוע קורה > רגש עולה וצף > הבנה ופירוש שלו > פעולה ותגובה מודעת ומושכלת.
- לא להתייאש גם אם יש משברים בדרך. להבין שהם אנושיים, טבעיים ולא לתת להם ביטוי בחווית ההעצמה שלכם ופשוט להמשיך הלאה בדרך.
- לפרגן לעצמכם על הצלחות קטנות ולא לחכות ליעד הסופי כדי לחגוג את ההעצמה שלכם. כל נקודת ציון בדרך – אפילו הקטנה ביותר = העצמה אישית. תפרגנו לעצמכם על כל יום שבו עמדתם ביעד שלכם.
- למדו אחרים את הטכניקה החדשה שלכם, זה חלק בלתי נפרד ומתמשך מהתרגול.
- תיהנו מהדרך. זה נשמע לא פשוט אבל זה הרבה יותר קל ממה שנדמה לכם. כל עוד לא תהיו ״קורבן״ של התהליך אתם תהיו האחראים עליו, תחושו שליטה, תחוו הצלחה ותקצרו את פירות עמלכם. זיכרו שזאת בחירה.
